בלוג

בישראל זוג יהודי יכול להתגרש רק בבית הדין הרבני, ואילו הנושאים שסביב הגט, כמו רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, נדונים גם בבית המשפט לענייני משפחה. הדרך הקצרה והזולה ביותר היא גירושין בהסכמה: מגבשים הסכם, מאשרים אותו בערכאה המתאימה וממשיכים הלאה. כשאין הסכמה, ההליך ארוך יותר, ולכן כדאי להבין מראש את המסלולים ואת הזכויות שעומדות לכל צד.

מי מטפל בגירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה

הסמכות לדון בנישואין ובגירושין של גבר ואישה יהודים מסורה לבית הדין הרבני. לא ניתן להגיש תביעת גירושין לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה מגישים לבית הדין שבאזור שיפוטו גרים בני הזוג, או לפי מקום המגורים המשותף האחרון שלהם בחצי השנה שלפני הפרידה.

לצד זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בנושאים הנלווים לגירושין, כמו חלוקת רכוש, מזונות, משמורת והסדרי שהות עם הילדים. מכאן נולד מה שמכונה בפי עורכי דין מרוץ סמכויות: כל צד מנסה להגיש את התביעה בפורום שנוח לו יותר, ומי שהגיש ראשון לעיתים קובע היכן יתנהל הדיון. כדי שבית הדין הרבני ידון בנושאים הנלווים, צריך לכרוך אותם לתביעת הגירושין, וכריכה כזו היא צעד משפטי שיש לעשות בצורה נכונה.

ומה לגבי מי שאינם יהודים או שנישאו אזרחית?

בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, בני זוג מאותו מין וזוגות מדתות אחרות מתגרשים במסלולים שונים מהמסלול היהודי. פירוט המסלולים מופיע באתר כל זכות, ואם אתם בקבוצה כזו כדאי להתחיל משם ולא להסתמך על מה ששמעתם מחברים.

שני מסלולים: גירושין בהסכמה או תביעה

היבט גירושין בהסכמה תביעת גירושין
נקודת פתיחה הסכם גירושין חתום בין בני הזוג אחד מבני הזוג מגיש תביעה
מי מאשר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בית הדין הרבני, ובנושאים הנלווים גם בית המשפט למשפחה
משך ועלות בדרך כלל קצר וזול יותר עשוי להימשך זמן רב ולהיות יקר
שליטה בתוצאה בני הזוג מכריעים בעצמם שופט או דיין מכריע

גירושין בהסכמה

בני זוג שמגיעים להסכמה על כל הנושאים, מרכוש ועד ילדים ומזונות, מעלים אותה על הכתב. כדי שההסכם יקבל תוקף משפטי, הוא חייב לעבור אישור: או שהוא מאושר בבית המשפט לענייני משפחה, או שמצרפים אותו לבקשת הגירושין בבית הדין הרבני לצורך אישורו שם. את הבקשה לאישור הסכם גירושין מגישים דרך אתר השירותים הממשלתי gov.il, לבית המשפט או לבית הדין שבאזור המגורים המשותף. מי שההסכם שלו אושר בבית המשפט לענייני משפחה מגיש לאחר מכן בקשה משותפת לגירושין בבית הדין הרבני, ושם נערך הגט.

בבית הדין הרבני התהליך מתנהל בשלבים. את הבקשה המשותפת מגישים בטופס שמקבלים במזכירות בית הדין, ומצרפים אליה הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, או הסכם שמבקשים לאשר בבית הדין עצמו. המזכירות קובעת מועד לאישור ההסכם, ובית הדין בודק אם יש בו קושי הלכתי ומאשר אותו. אחרי האישור פונים למזכירות כדי לקבוע מועד לסידור הגט, ובסיום הסידור מבקשים לקבל תעודת גירושין, שבגינה משלמים אגרה על כל אחד מבני הזוג. את הסכום העדכני כדאי לברר מראש במזכירות.

גם מי שמגיע להסכמה רק בחלק מהנושאים יכול להסתייע בתהליך מסודר. אפשר להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה, שבמסגרתה פועלות יחידות סיוע בבתי המשפט. ההליך ביחידת הסיוע עצמו אינו כרוך בתשלום, אך על הגשת הבקשה הראשונית משלמים אגרה. על ההבדלים בין גישור להליך שיפוטי אפשר לקרוא במאמר על גישור במשפחה.

גירושין בתביעה

כשאין הסכמה, אחד הצדדים פותח בתביעה, והדיון מתנהל בשלבים: הגשת כתבי טענות, דיוני קדם משפט, לעיתים הפניה לגישור או ליחידת סיוע, ובסוף הכרעה. במקביל לדיון בגט, נושאי הרכוש והילדים עשויים להתנהל בפורום אחר. תיאום בין ההליכים הוא אחד האתגרים העיקריים, ולכן רבים בוחרים להיעזר בעורך דין כבר בשלב מוקדם. על בחירת מייצג מתאים אפשר לקרוא במאמר על מעבר גירושין עם עורך הדין המתאים.

חלוקת הרכוש: איזון משאבים וחזקת השיתוף

הכלל המרכזי נקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג. בני זוג שנישאו אחרי 1 בינואר 1974 ולא חתמו על הסכם ממון תקף כפופים להסדר איזון משאבים. עם פקיעת הנישואין, שווי הנכסים של שני הצדדים מתחלק שווה בשווה, אלא אם בית המשפט קבע אחרת. בפועל, מי שנכסיו שווים יותר מעביר לצד השני מחצית מההפרש, במזומן או בשווה ערך.

דוגמה מספרית (להמחשה בלבד)

נניח שנכסי אחד מבני הזוג, למשל דירה, חסכונות וזכויות פנסיה, שווים 1,200,000 ש״ח, ונכסי השני שווים 400,000 ש״ח. ההפרש הוא 800,000 ש״ח, ומחציתו, 400,000 ש״ח, היא הסכום שיועבר לצד שנכסיו נמוכים יותר. המספרים כאן דמיוניים; בחישוב אמיתי נכנסים שיקולים של הערכת שווי, מועד האיזון ויוצאים מן הכלל.

האיזון מתבצע בדרך כלל עם פקיעת הנישואין, אבל בית המשפט רשאי להורות על איזון מוקדם יותר במקרים מסוימים: כשיש קרע ממשי בין בני הזוג, כשהם חיים בנפרד לפחות תשעה חודשים, או כשחלפה שנה ממועד פתיחתם של הליכים מסוימים. מי שנמצא בפרידה ממושכת יכול לבדוק עם עורך דין אם יש מקום לבקש איזון מוקדם.

מה נכנס לאיזון ומה לא

  • נכנס: נכסים שנצברו במהלך הנישואין, גם אם הם רשומים על שם אחד מבני הזוג, ובהם זכויות עתידיות כמו פנסיה, ביטוח מנהלים, פיצויי פיטורים, קרן השתלמות וקופות גמל.
  • לא נכנס: נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין.
  • חריג: בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה בנסיבות מיוחדות, ולכן אין להניח שהתוצאה מובטחת מראש.

זוגות שלא חלה עליהם ההסדר, למשל מי שנישאו לפני 1974, נתונים לרוב לחזקת השיתוף, שלפיה נכסים שנצברו בתקופת החיים המשותפים נחשבים משותפים. בני זוג שמעוניינים לקבוע כללים אחרים יכולים לעשות זאת בהסכם ממון, ובמאמר על הסכמי ממון אפשר לקרוא מה אפשר ומה אי אפשר לקבוע בהם.

ילדים ומזונות

בכל הליך גירושין שבו יש ילדים קטינים, ההכרעה המרכזית היא של טובת הילד. בני זוג יכולים להסכים על חלוקת זמני שהות ועל משמורת, ובית המשפט יבדוק שההסדר מתאים. מי שבוחן מודל של זמן שווה אצל שני ההורים ימצא פירוט במאמר על משמורת משותפת.

כשיש ילדים, כדאי לגבש הסדר מפורט ככל האפשר: היכן הילדים ישהו בימי חול ובחגים, מי מקבל החלטות בנושאי חינוך ובריאות, וכיצד מתחלקות ההוצאות החריגות. ככל שההסכם מפורט יותר, כך יש פחות מקום לפרשנויות מנוגדות בעתיד, והוא נבחן בכל מקרה מנקודת מבטה של טובת הילדים.

גם גובה המזונות נקבע לפי נסיבות של כל משפחה: הכנסות ההורים, צורכי הילדים וחלוקת זמני השהות. השיקולים ופערי הציפיות הנפוצים מוסברים במאמר על קביעת גובה מזונות.

טעויות נפוצות בדרך לגירושין

  • הגשה ראשונה בלי בדיקה. כיוון שהפורום שבו מתחיל ההליך עשוי להשפיע על המשך הדרך, כדאי להתייעץ לפני שממהרים להגיש.
  • חתימה על הסכם בלי הבנה. הסכם שאושר קשה לשנות, ויש הליך נפרד לבקשה לשינוי או לביטול שלו.
  • התעלמות מזכויות עתידיות. פנסיה וקרנות הם לעיתים חלק גדול מההון המשפחתי, ולא תמיד רואים אותם בחשבון הבנק.
  • ערבוב בין הגט לשאר הנושאים. אפשר להיות בהסכמה על הרכוש ובמחלוקת על הילדים, ולהפך. כדאי לפרק את הנושאים ולטפל בכל אחד.
  • הימנעות מהליך בגלל עלות. מי שנתקל בקושי כלכלי יכול לבדוק אם הוא זכאי לסיוע משפטי ממשרד המשפטים בתחום המשפחה והמעמד האישי; תנאי הזכאות מפורטים באתר כל זכות.

איך מתחילים

  1. אספו מסמכים: תעודת נישואין, פרטי חשבונות, נכסים, תלושי שכר, דוחות פנסיה וקרנות.
  2. בררו איזה מסלול חל עליכם: יהודים, נישואים אזרחיים או דת אחרת.
  3. נסו להבין האם יש בסיס להסכמה, ולו חלקית, ושקלו גישור או פנייה ליחידת סיוע.
  4. התייעצו עם עורך דין לדיני משפחה לפני חתימה על הסכם או הגשת תביעה. אפשר להתחיל בעמוד של עורך דין משפחה.

אין חובה להכריע בכל הנושאים בבת אחת. בני זוג רבים מגיעים להסכמה חלקית ומשאירים להכרעה רק את הנושאים השנויים במחלוקת, וכך מצמצמים את היקף המחלוקת. כדאי לתעד בכתב את ההסכמות שהושגו כבר בשלב מוקדם, גם לפני חתימה, כדי שיהיה קל יותר לגבש מהן הסכם מסודר. מי שמתכנן לפנות לבית הדין הרבני צריך לברר מראש במזכירות אילו מסמכים נדרשים.

להרחבה: דיני תעבורה בישראל: סוגי עבירות, קנסות ועונשים

להרחבה: הליך פלילי בישראל: מה קורה בכל שלב, מהחקירה ועד גזר הדין

שאלות נפוצות

האם אפשר להתגרש בישראל בלי בית דין רבני?

זוג יהודי יכול לקבל גט רק בבית הדין הרבני. בני זוג שנישאו אזרחית, או בני דתות אחרות, מתגרשים במסלולים אחרים שמפורטים באתר כל זכות.

האם גירושין בהסכמה דורשים אישור של בית משפט?

כן. הסכם גירושין צריך לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני כדי שיהיה לו תוקף משפטי.

איך מתחלק הרכוש בגירושין?

בני זוג שנישאו אחרי 1974 ללא הסכם ממון תקף כפופים לאיזון משאבים: שווי הנכסים מתחלק שווה, כולל זכויות פנסיה. ירושה ומתנה שהתקבלו במהלך הנישואין אינן נכללות.

מהו מרוץ סמכויות?

זה מצב שבו כל אחד מבני הזוג מנסה להגיש תביעה בפורום שנוח לו, בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה, בנושאים הנלווים לגירושין כמו רכוש ומשמורת.

האם יחידת הסיוע בבית המשפט עולה כסף?

ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום, אך על הגשת הבקשה הראשונית משלמים אגרה.

מקורות

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.